פסק-דין בתיק עב"ל 50080-01-11

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.         בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת שרה מאירי ונציג הציבור מר י. סעדיה; ב"ל 2125-10) בו נדחתה תביעתו של המערער להכיר בפגיעה בכתף ימין כפגיעה בעבודה, בקשר לתאונת עבודה בה נפגע ביום 21.8.08.

            להלן עיקר עובדות המקרה ופסק דינו של בית-הדין האזורי :

2.         המערער, יליד 1951, נפגע ביום 21.8.08 בתאונת דרכים כאשר החליק עם הקטנוע עליו רכב ונחבל בחלקים רבים בגופו (להלן גם התאונה). ביום 13.11.08 הוא הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן גם המוסד) לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה. ביום 27.10.09 הודיע המוסד למערער כי הוא מכיר בתאונה כתאונת עבודה, והוכרו הפגיעות בעצם בריח שמאל, קרסול שמאל, וצלעות 2 ו-5 שמאל.

            המחלוקת בין הצדדים היא האם המערער נפגע בתאונה גם בכתף ימין, בנוסף לפגיעות שהוכרו לו על ידי המוסד. בתמיכה לטענתו הציג המערער מסמך מטעם האורטופד ד"ר ברנשטיין מיום 22.1.10 לפיו כחודש לאחר התאונה הוא הרגיש כאבים בכתף ימין, פנה לטיפול ואובחן אצלו קרע בגיד ואף עבר ניתוח.

            תביעתו של המערער בעילה זו נדחתה בהודעת המוסד מיום 18.2.10 מהנימוק כי אין כל עדות לחבלה בכתף ימין בתאונה במסמכים הרפואיים שנרשמו מיד לאחר התאונה. מכאן תביעתו לבית הדין האזורי.

3.         בית הדין האזורי, לאחר ששמע את עדותו של המערער ועיין במסמכים הרפואיים, הגיע לכלל מסקנה כי לא עלה בידי המערער להוכיח כי נפגע בכתף ימין בתאונה, מהנימוקים והממצאים הבאים:

א.  אין רלוונטיות לקביעת הוועדה הרפואית בנכות כללית מיום 17.5.10.

ב.   סקירת המסמכים הרפואיים אודות ביקורי המערער אצל ד"ר ברנשטיין: הביקור הראשון הוא מיום 27.10.08 (למעלה מחודשיים אחרי התאונה) והאבחנה היא בכתף שמאל בלבד. ברישום השני מיום 3.11.08 סיבת הביקור צוינה "מחלה", האבחנה זהה לקודמת ובוצעה הזרקה לכתף ימין. בהפניה לפיזיותרפיה מיום 6.10.08 מצוינת אבחנה של שבר בכתף שמאל ולא מצוינת תלונה על כתף ימין.

ג.   המערער לא המציא אסמכתאות בסמוך לאחר התאונה על תלונה בגין כתף ימין הקשורה לתאונה. תחילתם של המסמכים בדבר כתף ימין היתה רק בחודש יולי 2009.

ד.   המערער לא ציין בתביעה למוסד כי הוא סובל גם בכתף ימין, למרות שהוגשה כשלושה חודשים לאחר התאונה.

ה.  נדחית טענת המערער המבוססת על כך שהמוסד הכיר בשבר בקרסול שמאל למרות שהדבר לא אובחן בחדר מיון, זאת משום שהיתה אינדיקציה ברורה לבעיה בקרסול שמאל.

ו.   בתעודה הראשונית לנפגע בעבודה מטעם ד"ר ברנשטיין מיום 27.10.08, כחודשיים לאחר התאונה, אין כל אזכור לבעיה בכתף ימין. כך גם במסמכים מבית החולים וולפסון.

ז.   אי זימונו של ד"ר ברנשטיין לעדות פועל לחובת המערער.

מכאן הערעור שבפנינו.

4.         בהתאם להסכמת הצדדים שניתנה בדיון קדם הערעור מיום 14.11.11, הדיון בערעור נערך בדרך של סיכומים בכתב על פי תקנה 103 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי-דין), התשנ"ב-1991.

            עיקר טענות הצדדים בערעור :

5.         ב"כ המערער טוען בפנינו כי בית הדין האזורי טעה בפסק דינו, וזאת מהטענות הבאות:

א.  המערער החל לסבול לאחר התאונה גם מכאבים בכתף ימין, והוא התלונן על כך בפני ד"ר ברנשטיין, אולם הטיפולים התמקדו בכתף שמאל ובשברים ולא בכתף ימין.